#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט בברכנו אבינו כולנו &quot;כאחד&quot;?	כתב השבלי הלקט בשם הגאונים דמתפללין שיברך אותנו כאברהם אבינו שנקרא &quot;אחד&quot; דכתיב כי אחד קראתיו (ב&quot;י)	סימן קכב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לומר עושה שלום ברכנו כולנו?	ספר המנהיג כתב שהוא משנה המטבע לברכה קצרה ואינו יוצא, אבל המרדכי משמע דנהגו לאומרה (ב&quot;י)	סימן קכב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך לומר יהיו לרצון וגו&#x27; 1) קודם אמירת תחנונים 2) קודם שמפסיק [כגון לענות קדיש וקדושה]?"	"1) הרשב&quot;א סבר כן, והרבינו יונה סבר דא&quot;צ, ואפ&#x27;&#x27;ה מודה הרבינו יונה דעדיף לאומרה תחילה (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;), וכן פסק המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) והמ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27;) [והקשה הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) על הרמ&quot;א הרי אינו יכול להוסיף תחנונים באמצע הברכה בקביעות, ועוד הקשה הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) הרי אלקי נצור אינו מעין ברכת שים שלום], והגר&quot;א (בסידור הגר&quot;א) סבר דעדיף שלא לומר יהיו לרצון וגו&#x27; בתחילה דאז הוי כגמר התפילה 2) לפי הרשב&quot;א בודאי צריך לומר יהיו לרצון וגו&#x27; תחילה, אבל לפי הרבינו יונה כתב הרמ&quot;א דיכול להפסיק קודם היהיו לרצון כי היכי דמותר לומר תחנונים, אבל הגר&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) השיג עליו וכתב דאין זה מוכרח דהרי יכול לשאול תחנונים אפי&#x27; באמצע שומע תפילה משא&quot;כ להפסיק לקדושה וקדיש, ועוד כתב הדה&quot;ח דאם רגיל לומר יהיו לרצון וגו&#x27; קודם אלקי נצור אסור להפסיק לענות קודם שאומר יהיו לרצון וגו&#x27; (שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;), ולפיכך פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) דטוב להחמיר לומר יהיו לרצון וגו&#x27; קודם שמפסיק, אבל משמע דמדינא מותר לענות אפי&#x27; אם לא אמר יהיו לרצון וגו&#x27; תחילה כל זמן שאינו מקפיד לומר יהיו לרצון וגו&#x27; תחילה בתורת חיוב אלא בתורת חומרא, אכן, הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) משמע דאין לענות כלל קודם שאומר יהיו לרצון וגו&#x27;."	סימן קכב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עד מתי יכול למהר לומר יהיו לרצון וגו&#x27; תחילה?"	"יתכן דאם יכול להתחיל לומר קדוש קודם שסיימו הציבור עדיף לומר יהיו לרצון וגו&#x27; וכדמבואר לקמן בביה&quot;ל (סי&#x27; קכ&quot;ה ד&quot;ה אלא) דנחשב כאומרה עם הציבור (שיח הלכה, מ&quot;ב דרשו)"	סימן קכב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא באמצע אלקי נצור 1) כשרגיל לאומרה 2) כשאינו רגיל לאומרה?	"1) דינה כבאמצע ק&quot;ש דמותר לענות אמן דהקל הקדוש ושומע תפילה וכו&#x27; [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) סבר דאפי&#x27; כשרגיל מותר לענות לכל אמן דס&quot;ל דלאו דוקא הוא מה שדימה זה לברכת ק&quot;ש] 2) מותר לענות לכל אמן (ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) {ויש לעיין אם מותר לו לענות אפי&#x27; ברוך הוא וברוך שמו} [ודוקא אם כבר אמר יהיו לרצון וכו&#x27; אבל אם עדיין לא אמר יהיו לרצון וגו&#x27; אינו יכול לענות דהרי הוא רגיל לומר יהיו לרצון וגו&#x27; וא&quot;כ עדיין לא סיים שמ&quot;ע (ביה&quot;ל ד&quot;ה ולקדיש, ודלא כהדה&quot;ח)]"	סימן קכב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לענות 1) ויכלו 2) י&quot;ג מדות, באמצע אלקי נצור?	"1) כן (רשז&quot;א, לבושי מרדכי, אשי ישראל בשם הגרח&quot;ק, מ&quot;ב דרשו) {אכן, שמעתי מהר&quot;ג מלצר שליט&quot;א דלא היה ניחא ליה בזה כ&quot;כ} 2) לא (תהל&quot;ד סי&#x27; ס&quot;ו ס&quot;ק ז&#x27;, חכמת שלמה סי&#x27; ס&quot;ה, דעת תורה למהרש&quot;ם סי&#x27; ס&quot;ו סעי&#x27; ג&#x27;) {וע&quot;ע מש&quot;כ לעיל בסי&#x27; ס&quot;ו דיש מתירין}"	סימן קכב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם סיים שמ&quot;ע אלא שממתין לאדם שמתפלל לאחוריו?	"מותר לענות הכל, אפי&#x27; ברוך הוא וברוך שמו (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), ומיהו אסור לדבר שיחת חולין דעדיין הוא עומד לפני המלך (אז נדברו ח&quot;ג סי&#x27; מ&quot;ו)"	סימן קכב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח יעלה ויבא ונזכר באמצע אלקי נצור והש&quot;ץ עומד בקדושה?	"יכול לענות קדושה ואח&quot;כ יחזור לרצה (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; נ&quot;ו) [ויש חולקים , עי&#x27; מ&quot;ב דרשו]"	סימן קכב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף לפסוע באמצע אלקי נצור?	"מבואר מתשובת הרשב&quot;א דעדיף לקצר אלקי נצור ולומר יהיו לרצון וגו&#x27; ולפסוע דאינו מחויב לומר התחנונים וכל זמן שלא פסע הוי כעומד לפני המלך (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) [ומ&quot;מ דייק הפסק&quot;ת (הע&#x27; 9) ממ&quot;ב (סס&quot;ק ח&#x27;) דאם רוצה להאריך בתחנונים א&quot;צ לפסוע], אמנם אם אין לו פנאי לפסוע סגי לומר יהיו לרצון וגו&#x27; ויענה [ממג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) משמע דאפי&#x27; להמחבר דס&quot;ל דלעולם אומר יהיו לרצון וגו&#x27; קודם אלקי נצור עדיף לומר יהיו לרצון וגו&#x27; עוד פעם באמצע אלקי נצור {ומסמתא משום דע&quot;י זה מותר לו לענות אפי&#x27; ימלוך} אבל התהילה לדוד כתב דהדרכ&quot;מ לשיטתו דס&quot;ל דא&quot;צ לומר יהיו לרצון וגו&#x27; קודם אלקי נצור לפיכך כתב דצריך להפסיק ביהיו לרצון וגו&#x27; באמצע אלקי נצור, וכן מבואר ממ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) דכתב דרק אם לא אמר יהיו לרצון וגו&#x27; קודם אלקי נצור צריך לאומרה באמצע (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;)]"	סימן קכב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך לומר יהיו לרצון וגו&#x27; פעם שנית?"	"המחבר פסק כרבינו יונה דיש לו רשות לאומרה פעם שנית [ונראה להר&quot;י באק דהרבינו יונה מיירי כשאינו רגיל לומר תחנונים ולפיכך הוא רשות, אבל במקום שהוא רגיל לומר תחנונים פשוט דהוא מחויב לומר יהיו לרצון וגו&#x27; פעם שנית]"	סימן קכב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הרמזים שבפסוק יהיו לרצון וגו&#x27;?"	"מתחיל ומסיים באות יו&quot;ד, יש בו עשרה תיבות, יש בו עשרה יודי&quot;ן, יש בו מ&quot;ב אותיות. ולפיכך צריך לאומרה בנחת ולכוין ומועיל הרבה לקבל תפילתו ולא ישוב ריקם (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן קכב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1) לאיזה דברים כתב החיי&quot;א שאדם יתפלל בכל יום 2) באיזה לשון 3) ובאיזה מקום בתפילתו?	"1) יתפלל בכל יום על צרכיו ופרנסתו ושלא ימוש התורה מפיו וזרעו וזרע זרעו ושיהיו כל יוצאי חלציו עובדי ה&#x27; באמת ושלא ימצא ח&quot;ו פסול בזרעו, וכל מה שיודע בלבו שצריך לו 2) לכתחילה בלשה&quot;ק, אבל אם אינו יודע לדבר צחות לשה&quot;ק יאמרנה בכל לשון רק שיהיה מקירות לבו {ויש לפרש דאם הוא מעומקא דלבא לכו&quot;ע לא בעי לשה&quot;ק, וכמ&quot;ש לעיל בסי&#x27; ק&quot;א בשם הראב&quot;ד בתמים דעים} 3) עדיף לקבוע בסוף שמ&quot;ע כדי שלא יפסיד קדושה וקדיש {ומשמע דאם הוא מתפלל ביחידות או שהוא מאריך טובא יכול לקבוע בשומע תפילה, אמנם יש עוד טעם לקבוע בסוף שמ&quot;ע כדי שיכול להאריך, וכמ&quot;ש השו&quot;ע לעיל סי&#x27; קי&quot;ט סעי&#x27; ב&#x27; ובמ&quot;ב שם [ומ&quot;מ לא יאריך הרבה בתחנונים (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ח&#x27;)]} (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן קכב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האומר איזה דברים זוכה לקבל פני השכינה?	הטור הביא מהגדה דכל הזריז לומר עשה למען שמך עשה למען ימינך עשה למען תורתך עשה למען קדושתך זוכה לקבל פני השכינה, וביאר הב&quot;ח דהם כנגד רגלי המרכבה, למען שמך היא עטרת, ימינך הוא חסד, תורתך הוא תפארת, קדושתך הוא גבורה {ונוסח שלנו להקדים עשה למען קדושתך לפני עשה למען תורתך}.	סימן קכב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט &quot;ונפשי כעפר לכל תהיה&quot;?	"1) תוס&#x27; (ברכות י&quot;ז ע&quot;א) פרשו מה עפר אינו מקבל כליה לעולם כן יהי רצון שזרעי לא יכלה לעולם&lt;br&gt;2) מהרש&quot;א (שם) פי&#x27; שלא יחושו עלי כלל אלא שאהיה נחשב בעיניהם כעפר ולא יקללו אותי&lt;br&gt;3) מהרש&quot;ל (שם) פי&#x27; מה עפר הכל דורסים עליה ואח&quot;כ היא דורסת על כל הדורסים, אף אני כן לכל מצערי"	סימן קכב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לומר פסוקים שמתחיל ומסיים בשמו?	"יש ענין לאומרה (הוזכר בהג&quot;ה ברש&quot;י במיכה (ו, ט), שמירת הלשון (ח&quot;ב פ&quot;ח בהג&quot;ה), ערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;), קיצור שו&quot;ע (סי&#x27; י&quot;ח סעי&#x27; ט&quot;ו)) [ואפי&#x27; נשים (התעוררות תשובה ח&quot;א סי&#x27; נ&quot;ב), ויש לדקדק לקרותה מתוך הספר שהרי דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בע&quot;פ (התעוררות תשובה שם), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; מ&quot;ט דיש מקילין בפסוקים מתהלים] "	סימן קכב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתוך כל הנוסחאות דאמרו התנאים ואמוראים המוזכרים בגמ&#x27; ברכות (י&quot;ז), למה זכה אלקי נצור להיות נבחר?"	"פי&#x27; הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) משום שיש בה יהיו לרצון וגו&#x27;, ועוד הוסיף הספר החרדים שיש בה תפילה על לשון הרע ומחלוקת וביטול תורה (פסק&quot;ת אות ב&#x27;)"	סימן קכב סעיף ג		
